צרו קשר
-
ז’בוטינסקי 44 , ירושלים
ת.ד. 4559 מיקוד: 9104402 - 058-5909044
- 077-3181139
- studies@bmj.org.il
הרשמו לידיעון שלנו
עיצוב ותכנות The-Studio | צילום Studio Zooz
פרופסור בנימין איש שלום מוביל כנס בינלאומי פורץ דרך על הגותו של הרב קוק במלאת 50 שנה לפטירתו. ערב הפתיחה התקיים בבית הנשיא ובכנס לקחו חלק ביחד, בפעם הראשונה, הרבנים הראשיים לישראל לצד חוקרים בכירים מהאקדמיה, ראשי ישיבות, רבנים בכירים מהציונות הדתית ומשתתפים מכל העולם היהודי. בעקבות הכנס יצא לאור הספר "יובל אורות", אשר ריכז את הרצאות הכנס. הכנס נערך ביוזמת ותמיכת קרן אביחי ובשיתוף עם ההסתדרות הציונית העולמית.
בית מורשה שילב לימודי בית מדרש ואקדמיה, תוך שהוא נוקט בגישה בין-תחומית ייחודית וחדשנית, אשר שילבה את המיטב של הלמדנות הישיבתית המסורתית והקלאסית עם מיטב ההישגים של העולם האקדמי, תוך סינרגיה מלאה של תחומי דעת, מתודולוגיות ודיסציפלינות שונות. בשנותיו הראשונות בית מורשה שיתף פעולה עם "האוניברסיטה הפתוחה" והוכר כמרכז אקדמי מטעמה. המרכז העניק תארי BA בלימוד יהדות של האוניברסיטה הפתוחה.
הסטודנטים בבית מורשה היו בוגרים מצטיינים ממסלולים שונים של לימודי יהדות, אשר חיפשו להרחיב את עולם הדעת והרוח שלהם, לקראת בניית מסלול חיים של שליחות ותרומה לחברה הישראלית.
בין אנשי הסגל של בית מורשה במרוצת השנים, ניתן למצוא את הרב שג"ר, הרב פרופ' דניאל שפרבר, פרופ' שלום רוזנברג, הרב אליהו בלומנצוייג, הרב מרדכי ברויאר, פרופ' אוריאל סימון, פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' ישראל תא שמע, פרופ' יהודה פרידלנדר, הרב פרופ' יהודה ברנדס, הרב ד"ר בני לאו, הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב ד"ר יואל בן נון, ד"ר אלון גודן-גוטשטיין, פרופ' יהודה גלמן ועוד אחרים וטובים.
במחקר הערכה שנעשה על-ידי קרן אביחי בשנת 2006, נכתב: "המחקר מראה בבירור כי בוגרי בית מורשה זכו להעשרה והושפעו בעוצמה מלימודי בית המדרש. הנהגת בית מורשה הוכיחה בהצלחה את הנוסחה המורכבת שלה ואת חזונה לפיתוח לימודים ברמה גבוהה (…ו) בוגרים בעלי יידע, יכולות, פתיחות, סובלנות ומחויבות עמוקה לחברה הישראלית העכשווית. זהו הישג יוצא מן הכלל".
עוד מציינים במחקר כי למעלה מ- 85% מבוגרי בית מורשה מעורבים כמנהיגים ומובילים בתחומים של חינוך יהודי, קהילתי ורוחני והינם בעלי השפעה ממשית על המערכת בה השתלבו.
גם הבוגרים מצידם, מציינים כי לבית מורשה הייתה השפעה מכרעת על הכיוון התעסוקתי אותו בחרו ועל הגישה שלהם כלפי נושאים שונים וכלפי טקסטים יהודיים וכי הינם מזדהים עם הגישה הסובלנית והפתיחות של בית מורשה.
הוצאת בית מורשה, הינה הוצאת ספרים איכותית המתמקדת בפרסום ספרים העוסקים ביהדות המודרנית על ריבוי פניה וביטויה. ההוצאה משתפת פעולה עם ההוצאות המובחרות בישראל. בין הספרים שהוציאה ניתן למנות את:
"אגדה למעשה" – כתב הרב ד"ר יהודה ברנדס. בהוצאה משותפת עם ספריית אלינר של הסוכנות היהודית.
"חכמים" – סדרת אגדתא (שלושה כרכים) – כתב הרב ד"ר בנימין לאו. בהוצאה משותפת עם ידיעות ספרים. תשס"ז – תשס"ח.
"יובל אורות – הגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק" – בעריכת פרופ' בנימין איש שלום ופרופ' שלום רוזנברג. תשס"ה.
"מסע אל ההלכה – עיונים בין-תחומיים בעולם החוק היהודי" – בעריכת עמיחי ברהולץ. בהוצאה משותפת עם ידיעות ספרים. 2003.
"תורת אמך"– כתב הרב ד"ר יהודה ברנדס. בהוצאה משותפת עם "מגיד".
"בעיני אלוהים ואדם" – בעריכת: הרב ד״ר יהודה ברנדס, ד״ר טובה גנזל וד״ר חיותה דויטש. בסיוע מועצת הפיס לתרבות ואומנות.
Sages: Character Context and Creativity”" – כתב הרב ד"ר בנימין לאו. בהוצאה משותפת עם "מגיד".
"בדרכי שלום" – בעריכת פרופ' בנימין איש שלום. תשס"ז.
"בעין אגדת הירושלמי" – כתבה ד"ר יפה זלכה. בהוצאה משותפת עם הוצאת אלינר של הסוכנות היהודית.
"בצדק אחזה פניך – עניים ועוני – בין תמיכה לצמיחה" – עורכים: ד״ר חיותה דויטש, אליקים כסלו וד״ר בנימין לאו. בהוצאה משותפת עם ידיעות ספרים.
"דרך ארץ דת ומדינה – אסופת מאמרים והרצאות בנושא יהדות, שלטון וערכים דמוקרטיים" – בעריכת עמיחי ברהולץ. בהוצאה משותפת עם יסודות ומשרד החינוך – מינהל החינוך הדתי. תשס"ב.
"חידת היסורים" – בעריכת: ד״ר ברוך כהנא, ד״ר חיותה דויטש וד״ר רוני רדמן. בהוצאה משותפת עם ידיעות ספרים.
"ירושלים שמות סביב לה" – כתב יעקב בוסידן. בהוצאה משותפת עם המחבר והמרכז לקידום כושר הלמידה. תשס"ה.
"לבוא בקהל ישראל" – כתב ד"ר ולדימיר (זאב) חנין. בהוצאה משותפת עם "מכון הארי או. טריגובוף" בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה ורבני צהר – מרכז שורשים.
"מדרש בסוד ההפכים: זהות מוסרית עברית" – כתב הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו). בהוצאה משותפת עם ידיעות ספרים.
"צדק חברתי ומדיניות כלכלית במדינה יהודית" – כתבו אלעזר דון-יחיא, אלה בלפר, שמואל סנדלר. בהוצאה משותפת עם אוניברסיטת בר-אילן.
“Legitimacy and Necessity – Scientific Disciplines and the Learning of Talmud” –
כתב הרב דניאל שפרבר.
תמי"ר- תוכנית מנהיגות יהודי רוסיה.
בית מורשה זיהה את צורך השעה של אינטלקטואלים ומשכילים, עולים מרוסיה, להשתלב מחד ולהוביל מאידך את קהילת דוברי הרוסית בארץ, ויזמה את תוכנית תמי"ר אשר הייתה הלכה למעשה סטארט-אפ חינוכי-חברתי.
מידי שנה למדו בתוכנית 25 עמיתים, וביניהם בלטו יו"ר הכנסת- יולי אדלשטין, ד"ר ראובן קיפרווסר- מרצה וחוקר, פינחס פולונסקי- פילוסוף והוגה ומחבר ספרים בנושא יהדות ומורשת ישראל לדוברי רוסית, וטובים אחרים.
מדרשת ייעוד הייתה תוכנית בית מדרש להכשרת בנות בוגרות החינוך הממלכתי-דתי לשירות לאומי במערכת החינוך הממלכתי. בית המדרש שם דגש על יצירת שפה יהודית חדשה-עתיקה, שתדבר אל כל רובדי האוכלוסייה היהודית.
מדרשת ייעוד הייתה תוכנית פורצת דרך שהתפתחה במסגרת חממת בית מורשה וביוזמתם של שניים מבוגריה – יעקב שפירא ודן נבו.
בשנת 1996 התוכנית עברה לפעילות עצמאית עם כ-100 תלמידות, חלקן מישראל וחלקן ממדינות דוברות אנגלית. התוכנית העצמאית פעלה עד שנת 2017.
"יסודות" הוקמה בבית מורשה בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מתוך הבנה שיש לחזק את יחסה של החברה הציונית-דתית לדמוקרטיה ולערכיה.
התוכנית התמקדה בזירה החינוכית, מתוך תפיסה כי העמקת הדיון בזהות האזרחית-יהודית של מחנכי ומורי הדור הבא, תצמיח חברה יציבה יותר, ובעלת שורשים עמוקים של זהות משותפת. "יסודות" עזרה למחנכים להתמודד עם האתגרים והקונפליקטים שמזמנת המציאות הישראלית המורכבת, מתוך הנחה כי למרות ריבוי השסעים והזהויות, ניתן לכונן מרחב ציבורי משותף, יהודי ודמוקרטי.
בשנת 2001 הפכה "יסודות" מסטארט-אפ חינוכי ערכי לארגון עצמאי הפועל גם היום.
במסגרת המרכז התקיים תהליך של דיאלוג בין קבוצות בחברה הישראלית – ימין, שמאל, דתיים, חרדים, חילונים. את קבוצת השמאל הוביל חבר הכנסת לשעבר יאיר צבן, ואת קבוצת הימין הוביל חבר הכנסת לשעבר הרב חיים דרוקמן.
התהליך הוביל לניסוח של "אמנת סובלנות" לחברה הישראלית אשר נחתמה באירוע ציבורי בחסות ובהשתתפות רוה"מ בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה אהוד ברק, ונשיא בית מורשה הפרופסור בנימין איש שלום, בשנת 1997.
אקדמות הינו כתב עת למחשבה יהודית המהווה אכסנייה למחקרים ולדיונים בנושאים שונים, המשקפים את ההגות היהודית לדורותיה ואת המתרחש בחברה היהודית בת זמננו.
כתב העת מבקש להרחיב את גבולותיה של המחשבה היהודית והוא פתוח לכותבים מרקעים שונים, בעל אופי פלורליסטי ומאתגר. כתב העת נוסד על-ידי עמיחי ברהולץ וד"ר דוד ענקי, תלמידי בית מורשה.
"מכון עמיאל" עסק בהכשרת רבנים ואנשי חינוך בעלי גישה דתית-לאומית-ציונית להנהגה קהילתית, חינוכית ורוחנית בקהילות יהודיות ברחבי העולם. מטרת פעילותו הייתה חיזוק הזהות היהודית של יהודי התפוצות ומניעת התבוללות. המכון התנהל בשיתוף אור תורה סטון, ובראשו עמד הרב אליהו בירנבאום. לאחר ביסוס המכון הוא עבר, בשנת 2014, להפעלה של אור תורה סטון.
מסגרת אינטלקטואלית ייחודית שעסקה בחקר משמעותה של מחשבת חז"ל כדיסציפלינה עצמאית. מטרת המכון הייתה להפיח רוח חיים בזיקה לשורשינו התלמודיים והבנת הגות חז"ל כיצירה מעצבת של האמונה והתרבות היהודית. רוב התלמידים היו תלמידים של תוכניות בית המדרש. בראש המכון עמד ד"ר אלון גושן-גוטשטיין. המכון קיים כנס בינלאומי שנתי במשך 10 שנים ברציפות.
בפעם הראשונה בישראל ניתנה לנשים היכולת והגישה ללימודי תלמוד (גמרא) ברמה הגבוהה ביותר עם חיבור לאקדמיה. את בית המדרש הוביל הרב ד"ר בני לאו, ובהמשך הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי.
התוכנית הייתה חדשנית ופורצת דרך ומאות נשים זכו ללמוד בה.
במהלך השנים, אף נפתחה תוכנית ללימודי הלכה לבוגרות בית המדרש, המקבילה למסלול הלימוד להסמכה לרבנות.
פרופ' איש שלום מונה ע"י ממשלת ישראל ליו"ר מייסד של "נתיב"– המרכז הלאומי לזהות וגיור.
לאורך השנים למדו במרכז כ-75,000 תלמידים וכ-25,000 מתגיירים.
פורום מחקר ראשון מסוגו בו נדונו היחסים שבין אתיקה יהודית לדמוקרטיה ישראלית, במשמעות הערכית של מדינה יהודית דמוקרטית וב"ריבונות" כקטגוריה תרבותית-ערכית. המכון התמודד עם הדילמות המוסריות העכשוויות באמצעות לימוד, מחקר, כנסים ופרסומים.
מידי שנה העניק המכון 12 מלגות מחקר ולימוד לסטודנטים במסלולי MA ודוקטורט. המאמרים של חוקרי המכון פורסמו בגיליונות כתב העת "אקדמות".
בוגרי המכון השתלבו בתפקידי מפתח בממשלה, באקדמיה ובארגונים לאומיים.
תוכנית בית מדרש ללימוד משותף של טקסטים מסורתיים באופן פתוח וביקורתי של ישראלים – חילונים ודתיים. בית המדרש הפתוח משך משתתפים מרחבי ישראל לפגישות שבועיות. בית המדרש שאף לבנות קהילה לומדת מסוג חדש, שמתעלה מעל הוויכוח והפולמוס, ללמידה מועילה ויוצרת, אשר עסקה בבירור עמדות ומחלוקות.
את בית המדרש הובילו ארי אלון, הרב ד"ר יהודה ברדס ובהמשך, הרב ד"ר בני לאו.
בוגרי המכון השתלבו בתפקידי מפתח בממשלה, באקדמיה ובארגונים לאומיים.
"מסמך ייעוד וייחוד" היא פרי פיתוח משותף של צה"ל ובית מורשה, כמענה לצורך של הצבא להעשיר את מפקדי וחיילי צה"ל בתחומים של זהות יהודית, אתיקה וערכים.
התוכנית "ייעוד וייחוד" פועלת ברציפות משנת 2002 ומכשירה מידי שנה עשרות אלפי מפקדים בדרגות הפיקוד הראשוני. מאז הקמתה, למעלה מ- 250,000 קצינים, מפקדים וחיילים השתתפו בה.
מאז ועד היום מסייע בית מורשה בפיתוח תוכניות לקהלים ואוכלוסיות שונות – משלב זיהוי הצרכים ובניית התוכניות, ודרך ההטמעה, ההכשרה והליווי של המפקדים אשר יעבירו את התוכניות לחיילים שלהם. התוכניות כולן הן פרי פיתוח משותף ועונות על הצרכים והיעדים שצה"ל הגדיר.
תוכניות לדוגמא:
"אתגרי הבט"ש"
"הכשרת סגלי פיקוד של אוכלוסיות מיוחדות"
"ממלכתיות בצה"ל"
"מסע לדמות המפקד"
"סד"ח אתגרי"
"תוכניות פיתוח מיומנויות להובלת שיח ערכי"
"סדנת אקלים ערכי להכשרת סגל"
"בתנועה מתמדת"
"בשביל העצמאות"
"מערך מילואים"
"סדנת מנהיגות נגדים"
"סדרת שליחות"
בוגרי המכון השתלבו בתפקידי מפתח בממשלה, באקדמיה ובארגונים לאומיים.
בשנת 2002 הוקמה מכללת רוברט מ. ברן. תחת המכללה פעלו תוכניות של בתי מדרש, הוצאה לאור ושני מכוני מחקר – מכון שוורץ והמכון למחשבת חז"ל.
תוכניות המכללה נקטו בגישה בין-תחומית ייחודית, אשר שילבה את המיטב של הלמדנות הישיבתית המסורתית והקלאסית עם המיטב של העולם האקדמי, תוך סינרגיה מלאה של תחומי דעת, מתודולוגיות ודיסציפלינות.
הסטודנטים במכללת רוברט מ. ברן היו בוגרים מצטיינים ממסלולים שונים ללימודי יהדות.
סגל המכללה כלל את הרבנים היצירתיים והמקוריים ביותר מחד, ומיטב החוקרים האקדמיים ביותר מאידך. כל סטודנט קיבל הנחייה אישית ממנטור בדרגת פרופסור.
במחקר הערכה שנעשה על-ידי בית אביחי בשנת 2006, נכתב: "המחקר מראה בבירור כי בוגרי בית מורשה זכו להעשרה והושפעו בעוצמה מלימודי בית המדרש. הנהגת בית מורשה הוכיחה בהצלחה את הנוסחה המורכבת שלה ואת חזונה לפיתוח לימודים ברמה גבוהה (…ו) בוגרים בעלי יידע, יכולות, פתיחות, סובלנות ומחויבות עמוקה לחברה הישראלית העכשווית. זהו הישג יוצא מן הכלל".
עוד מציינים במחקר כי למעלה מ- 85% מבוגרי בית מורשה מעורבים כמנהיגים ומובילים בתחומים של חינוך יהודי, קהילתי ורוחני והינם בעלי השפעה ממשית על המערכת בה השתלבו.
גם הבוגרים מצידם, מציינים כי לבית מורשה הייתה השפעה מכרעת על הכיוון התעסוקתי אותו בחרו ועל הגישה שלהם כלפי נושאים שונים וכלפי טקסטים יהודיים וכי הינם מזדהים עם הגישה הסובלנית והפתיחות של בית מורשה.
הסכם לשיתוף פעולה אקדמי בין מכללת ברן ואוניברסיטת בר-אילן ללימודי תואר שני מוסך (MA) בפילוסופיה יהודית ובתלמוד.
"דימוי" הינו כתב עת בין-תחומי המשלב פילוסופיה יהודית עם שירה, פרוזה, אמנות, טקסטים יהודיים וקולנוע. הכותבים הם חילונים ודתיים, אומנים והוגים – מכל הקשת הפוליטית, המאוחדים בזהותם היהודית ובתחושת המחויבות שלהם להעשרת הבסיס התרבותי של העם היהודי. "דימוי" נוסד בשותפות עם "מעלה" והמשוררת חוה פנחס כהן, שאף ערכה את כתב העת.
"דימוי" חולל את התנועה והתופעה העכשווית של הדור הצעיר של משוררים וסופרים שומרי מצוות.
עם התפתחות כתב העת נוסד, בשנת 2007, "כנס כיסופים – כנס ירושלים לסופרים ומשוררים יהודים", אשר כינס יוצרים מכל העולם היהודי.
המרכז לזהות ותרבות יהודית הוקם על-מנת להכשיר מחנכים, מנהיגי קהילה והנהגת כוחות הצבא והביטחון של ישראל ליישום תוכניות חינוך לערכים יהודיים במגזרים שונים בחברה הישראלית. המרכז שם דגש על פיתוח ויישום של תוכניות להכשרה ולהעצמת מנהיגות ערכית השואפת והיודעת כיצד להניע ערכים לפעולה.
עם הקמת המרכז, העבודה של בית מורשה עם צה"ל, שהחלה במסגרת מסמך "ייעוד וייחוד", התרחבה גם לעבודה עם משטרת ישראל, משרדי ממשלה ומערכת החינוך.
עם פרישתו מתפקיד ראש מטה הכללי של צה"ל, רא"ל (מיל) משה (בוגי) יעלון, התמנה ליו"ר המרכז.
פעילות זו נמצאת היום תחת המכון לפיתוח מנהיגות ערכית של בית מורשה.
מכון ללימוד עקרונות הפסיכולוגיה של הצמצום, כפי שנוסחה בספריו של ראש המכון וחתן פרס ישראל -פרופסור מרדכי רוטנברג. המכון הפעיל תוכנית שנתית שיועדה לאנשי מקצוע וסטודנטים במקצועות הטיפוליים – ייעוץ חינוכי, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וכדומה. מטרתה הייתה להעשיר את כישורי הטיפול במגוון רעיונות ושיטות על-פי הפסיכולוגיה היהודית-מדרשית.
מידי שנה למדו כ-70 אנשי מקצוע בתוכניות המכון. היום פועל המכון באופן עצמאי.
בית מדרש ייחודי שעסק בשיקולים ערכיים, יהודיים ומוסריים בקביעת מדיניות חברתית לאומית. בית המדרש הציע תפיסות יסוד לעיצוב פניה של החברה הישראלית. הוא פנה לכלל הציבור ובין תלמידיו נמנו חילונים לצד דתיים, מנהלים בכירים לצד עובדים זוטרים, סטודנטים לצד פנסיונרים, נשים וגברים כאחד. הלימוד בבית המדרש התקיים דרך אפיקים שונים, ביניהם: שיח ציבורי שבועי פרונטאלי, מדיה אלקטרונית (בית מדרש וירטואלי), פרסום ספר ומאמרים. את בית המדרש הוביל הרב ד"ר בני לאו.
כנס משותף של מכון שוורץ לאתיקה יהדות ומדינה, בית מורשה והמחלקה למורשת ישראל של המרכז האוניברסיטאי אריאל.
סמינר מנהיגות עבור מפקדים בכירים בצה"ל (דרגות סא"ל, אל"מ, תא"ל) לקראת המעבר לקבלת תפקידים בכירים במסגרת אזרחית.
התוכנית התקיימה בשיתוף עם FIDF
כנס אשר עסק בשאלה הם למשפט העברי יש רלוונטיות בימינו. בכנס השתתפו משפטנים ורבנים מובילים, ביניהם: פרופ' הודי ליברמן (שערי משפט), הדיין הרב שלמה דייכובסקי (מנכ"ל בתי הדין הרבניים), השופט ניל הנדל (שופט ביהמ"ש העליון), פרופ' אביעד הכהן (מנחה- משתתף), השופט יוסף שפירא (בימ"ש מחוזי י-ם), ד"ר תהילה בארי (שערי משפט), הרבנית עו"ד מיכל טיקוצ'ינסקי (בית מורשה), הרב ד"ר יהודה ברנדס, פרופ' נדב שנרב, פרופ' בנימין איש שלום (בית מורשה) ואחרים.
הכנס "לאתיקה של מלחמה במאה ה-21"
“Ethics and 21st Century Military Conflicts”
כנס בינלאומי שהתקיים בניו יורק בשיתוף עם ה- FIDF והתמקד באתגרי האתיקה צבאית במאה ה- 21. בין השאר נידונו סוגיות של: לוחמת סייבר, לוחמה בתוך אוכלוסייה אזרחית, נוהל שכן, סיכול ממוקד ועוד.
בכנס השתתפו מומחים ואנשי אקדמיה מן השורה הראשונה, לצד אנשי ממשל וצבא וביניהם: פרופ' מיכאל וולצר (אוניברסיטת פרינסטון), פרופ' אסא כשר (אוניברסיטת ת"א), האלוף במיל' ישי בר (ראש בית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי), תת-אלוף אלי שרמייסטר (קצין חנוך ראשי), פרופ' משה הלברטל (אוניברסיטה עברית), קולונל ריצ'ארד קמפ (מפקד כוחות בריטניה באפגניסטן), קולונל גלן גולדמן (אקדמיית ווסט פוינט) ופרופסור בנימין איש שלום (נשיא בית מורשה) .
הוועדה המקצועית ל”תרבות ישראל ומורשתו"
פרופ' איש שלום מונה ע"י שר החינוך ליו"ר הועדה המקצועית של משרד החינוך ל”תרבות ישראל ומורשתו“. הוועדה יצרה מקצוע חדש – "תרבות ישראל ומרשתו", שהוטמע בכ- 1,700 בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בחינוך הממלכתי הכללי. במסגרתה אף הוכשרו כ- 900 מורים להוראת המקצוע.
לפרטים נוספים: http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/TarbutIsraelMoreshet/silabus.pdf
"נקודת מפנה"
"נקודת מפנה" (בערבית: נוקטא תח'וול), הינה תוכנית שנתית לצעירים בדואים המשתתפים במסלול הכשרה של "החממה למנהיגות ויזמות".
התוכנית נותנת מענה למשבר הזהות שחווים צעירים בדואים רבים לנוכח הקונפליקטים בחייהם ומעודדת אותם לפתח חזון אישי ומשותף. במהלך התוכנית הם פוגשים את החברה הישראלית על כל גווניה, נפגשים עם מרצים מהשורה הראשונה ולומדים לקדם שייח אישי וקבוצתי ובכך לגבש את זהותם בהתאם להשקפות ולאמונות של כל אחד מהמשתתפים.
"נקודת מפנה" היא תוכנית שנתית, פרי של שותפות בין בית מורשה לעמותת "כוכבי המדבר".
בשנת 2018 יזמו בוגרי "נקודת מפנה" תוכנית המשך – מיקרוסקופ (בערבית: "אלמג'הר") שפעלת להעמיק ולבסס את הלמידה של המנהיגים הבדואים הצעירים.
חדרים – בית מורשה בריאלי
ב- 2015 נעשה הסכם שותפות בין עמותת היכל אליהו, בית הספר הריאלי ובית מורשה, לפתיחת מרכז לתרבות יהודית- ישראלית בחיפה שבית מורשה יוביל את הקמתו ויתווה את תוכניותיו. בספטמבר 2017 נחנך מבנה מרכז "חדרים" בחיפה.
"חדרים" מציע לתושבי חיפה והסביבה מגוון רחב של תרבות יהודית-ישראלי מקורית, החל באירועי חגים וסדרות של הרצאות וכלה בערבי זמר. באוגוסט 2019, עם התבססותה של יוזמת "חדרים", העביר בית מורשה את שרביט הניהול והתוכן לשותפים האחרים.
לעמותת "כוכבי המדבר".
בשנת 2018 יזמו בוגרי "נקודת מפנה" תוכנית המשך – מיקרוסקופ (בערבית: "אלמג'הר") שפעלת להעמיק ולבסס את הלמידה של המנהיגים הבדואים הצעירים.
"הפורום העירוני של ראשי הדתות"
התוכנית "הפורום העירוני של ראשי הדתות" פועלת לפיתוח קבוצת משימה עירונית המורכבת ממנהיגי הקהילות הדתיות בערים מעורבות הבונה ומעצימה את מוטת ההשפעה המשותפת של מנהיגים דתיים בעיר לקידום הערכים המשותפים למען עירם וקהילתם. התוכנית, מעודדת אינטראקציה בין קהילות דתיות במרחב העירוני ופועלת לפיתוח החוסן היישובי ולמניעת משברים.
התוכנית הינה פרי יוזמה של משרד הפנים – האגף לעדות לא יהודיות, בשיתוף עם בית מורשה. ההנחיה של התוכנית נעשית במודל של הנחייה משותפת ("הנחייה בקו") – מנחה של בית מורשה יחד עם ראש המחלקה האיסלמית של אגף הקהילות הדתיות הלא-יהודיות במשרד הפנים.
עיצוב ותכנות The-Studio | צילום Studio Zooz