עבדתי עם בית מורשה בתפקידי כמג"ד. ביצענו ביחד מסעות פיקוד לחניכי קורס
מ"כים של חטיבת הקומנדו, הסיירות והיחידות החרדיות של צהל.
בית מורשה פיתח את הכשירות הערכית ואת ציר המנהיגות לחניכים במסעות אלו,
תוך התאמה של התכנים לאופי של היחידות השונות.
המנחים ו הצוות הם המקצועים שראיתי בתחום.
העבודה הייתה מצויינת תוך הפקת לקחים ממסע למסע.

תובנות מפרויקט "מסע בנגב- בעקבות דמות המפקד"- קורס מ"כים חי"ר- גדוד 906
1 .כללי:
א. בתאריך 17.2.18-15( רביעי עד מוצ"ש( התקיים "מסע בנגב- בעקבות דמות המפקד"
לחניכי קורס מכי"ם בגדוד 906.
ב. גדוד 906 מורכב מכל קשת היחידות בחיל הרגלים וביניהם גדוד "נצח יהודה" וגדודי
הסיור של החטיבות הסדירות ולכן הוא מהווה "אבן בוחן", בכל הנוגע לקיום שיח
פיקודי-ערכי ביחידה בעלת מגוון אוכלוסיות ודעות שונות.
ג. במהלך במסע הושם דגש על הבנת המשמעויות הנגזרות מהמעבר "מחייל למפקד",
בהיבטים הערכיים והממלכתיים ועל חיזוק ערך אהבת המולדת "דרך הרגליים"
והעצמת הזיקה למדינת ישראל.
ד. המסע הועבר ע"י מפקדי המחלקות, אשר עברו תהליך הכנה וקיבלו סיוע ממנחים
מקצועיים.
2 .מטרת המסע:
גיבוש דמותו הפיקודית של מפקד הכיתה כמפקד מחנך בצה"ל, מפקד בצבא עם ממלכתי,
במדינה יהודית ודמוקרטית.
3 .תובנות מרכזיות:
א. התחושה הכללית של סגל הפיקוד הגדודי היא כי הן החניכים והן המפקדים עצמם, עברו
תהליך אישי ומשמעותי הנוגע בציפיות מהם כמפקדים בצה"ל בתחום הערכי
והממלכתי.
ב. חניכים רבים הגיעו אלי ולמפקדיהם באופן אישי, הוקירו תודה על קיום המסע והעידו
על חשיבות התכנים שעברו ועל כך שזו הייתה הפעם הראשונה בשירותם הצבאי בה הם
דנו לעומק בדילמות מורכבות, בתחום הערכי, כגון אלה שעלו במסע.
ג. השפעת המסע על המפקדים והחניכים באה לידי ביטוי הן בהבנת חשיבות תפקידם
"כמפקדים מחנכים בצבא עם ממלכתי" והן בהעלאת המוטיבציה שלהם לתפקידי פיקוד
ויציאה לקצונה. מספר מפקדי כיתות שסיימו את המסע ביקשו לצאת לקצונה בעקבות
התהליך שעברו במסע.
ד. התכנים במסע הועברו ע"י מפקדי המחלקות. על מנת להכינם עברו המפקדים יום הכנה
בראשותי שהובל ע"י מנחים מקצועיים, שסייעו למפקדי המחלקות גם במסע עצמו.
בנוסף, מפקדי המחלקות עברו, טרום היציאה למסע, אישור תכניות בהובלתי על מנת
לברר, ולהעמיק את המסרים והשיטות להעברת הדיונים והתכנים הערכיים.
חטיבה 828
גדוד 906
משרד המפקד
ה. על אף תהליך ההכנה, ניכר כי קיים פער ביכולת מפקדי המחלקות להנחות דיונים
ערכיים מורכבים בנושאים אשר עלו במסע, שכן הדבר דורש מיומנויות הנחייה ברמה
גבוהה. מסקנתי מכך כי סיוע של מנחה מקצועי בתהליך הינו הכרחי, על מנת שהדיונים
יגיעו לידי מיצוי ויאפשרו למפקד להעביר את המסרים הפיקודיים בצורה הטובה ביותר.
ו. התרשמותי היא ששיטת ההדרכה שנבחרה ושיתוף הפעולה הטוב בין המפקדים למנחים,
תוך שמירה על מרכזיותו של המפקד בהובלת התהליך, היא שאפשרה את הצלחתו של
המסע.
ז. היציאה למרחבי המדבר, בארבעת הימים, ייצרה אווירת פתיחות בין החניכים
והמפקדים, שגם היא מרכיב הכרחי בקיום השיח הפיקודי. נקודת השיא הייתה ביום
השלישי והרביעי למסע , עקב התהליך שהחניכים עברו עם המפקדים.
ח. במהלך המסע עלו דילמות פיקודיות וערכיות רבות שלובנו בדיונים סוערים עם החניכים.
בין הדילמות המרכזיות שעלו היו הטיפול במחבל כפות/פצוע לאחר נטרולו )בדומה
לאירוע של אלאור אזריה(, ודילמות נוספות הקשורות לשאלה האם יש מצב בו
עקרונותיי האישיים גוברים על ערך הממלכתיות בצה"ל, האם כאשר אני מגיע ל"קו
אדום" ברמה האישית הממלכתיות עוצרת?
ט. על מנת לברר דילמות מורכבות אלה, החניכים עברו דיונים ברמה המחלקתית, שיחות
עם מפקדי הפלוגות ושיחה עמי.
י. במהלך המסע החניכים העלו דעות שונות ומגוונות, חלקם דעות הנוגדות את ערכי צה"ל.
לדוגמא: בשאלת מימוש ערכי חיי אדם וטוהר הנשק ע"י טיפול במחבל מנוטרל, חניכים
רבים לא הבינו למה אי אפשר להכות מחבל כפות אשר רצח/ניסה לרצוח אנשים חפים
מפשע )הן במצב תיאורטי והן תוך התייחסות ספציפית לאירוע אלאור אזריה(.
יא. לאחר בירור הערכים וציפיות הצבא והמדינה מהם כמפקדים, רוב החניכים הבינו את
המצופה מהם בדילמות אלה, ואת חשיבות התנהלותם באופן ערכי, כמפקדים זוטרים
במערכת הצבאית.
יב. למיטב הבנתי, הדילמה העיקרית שחניכים רבים יתקשו להכריע בה בצורה ממלכתית
היא סוגיית פינוי ישובים. חניכים רבים העלו את הקושי האישי ואת עצם העובדה כי
פקודה כזאת מהווה את "הקו האדום" שלהם. רבות משאלות החניכים היו האם כאשר
אני מקבל פקודה הנוגדת את "האני הפרטי שלי" ערך הממלכתיות "זז הצידה"?
יג. הרגשתי האישית היא כי החניכים ביקשו ממני כמפקד בכיר בצבא לתת להם תחושה של
לגיטימציה לסרב פקודה בנושא פינוי ישובים. תשובתי לשאלות אלה הייתה כי ערך
הממלכתיות לעולם לא "יזוז הצידה". הרי כל אחד מציב את הקו האדום שלו במקום
אחר ולכן ערך הממלכתיות נועד לאחד את העם תחת ערכים זהים. במקרה וכל אחד
יפעל רק לפי "הערכים הפרטיים" שלו הצבא והמדינה יאבדו מחוסנם, ויתפוררו אט אט
מלמטה.
יד. כאשר אני מסתכל על המסע כ"אבן בוחן" ביחס לצה"ל, מסקנתי היא כי יתכן ותתעורר
בעיה אמיתית בצבא ברמות למטה )חיילים-מפקדים-קצינים זוטרים(, במקרה וצה"ל
חטיבה 828
גדוד 906
משרד המפקד
יקבל פקודה לפנות ישובים, בדגש על חיילים ומפקדים המשתייכים למגזר הדתי-לאומי.
אם כי חשוב להדגיש כי אמירה זו מבוססת על דעותיהם של החיילים, כפי שבאו לידי
ביטוי בדיון תיאורטי, ולא על מעשים בפועל.
טו. לאחר חווית המסע ברור לי כי יש לשמר את תוכנית "מסע בנגב- בעקבות דמות
המפקד", כתוכן חובה בקורסי מפקדים, על מנת לברר דילמות ערכיות מורכבות ולחדד
את הציפיות בתחום הערכי והממלכתי המצופה מהם כמפקדים, לפני כניסתם לתפקיד
פיקודי ראשון.
טז. כמו כן אני ממליץ על שילוב תכנים דומים, ביחידות השדה השונות על מנת להטמיע את
ערך הממלכתיות וערכי צה"ל בצבא עם במדינה דמוקרטית, בקרב החיילים והמפקדים,
ולמנוע אירועים הנוגדים את ערכינו.
יז. בברכה,
נתאי עוקשי, סא"ל
מג"ד 906

העבודה שלי עם בית מורשה היתה יעילה ועניינית וזאת לאור מספר סיבות:
1 .צוות מיומן ומנוסה שהפרה אותי בידע וניסיון.
2 .הבנת מיקומם ביחס למיקום המפקדים – סייע למ"מים להתמקם אל מול
מסגרותיהם.
3 .ליווי משמעותי ואיכותי משלבים מוקדמים למועד המסע, דבר שאיפשר למפקדים
להיערך בצורה מיטבית למסע.
4 .זמינות וקשב רב שהם מפנים למפקדים ונושאים להתייעצות שהמפקדים מעלים
5 .מתקיים מעגל למידה ושיפור ממסע למסע, לצד למידה שמתקיימת בתנועה,
סיכומים שעושים אחר כל פרק ופרק כהכנה לפר קים הבאים.
6 .הנוכחות הדינמית שלהם מייצר חוויה משמעותית עבור החניכים – הם משתלבים
באופן מרשים למעגל המחלקתי.
7 .מגלים פתיחות וגמישות בקבלת ביקורת והשתנות לאורה.

פרויקט "מעייני החוכמה" למנהיגות דתית בערים מעורבות
במהלך חורף 2019-2018 התקיים פרויקט בין – דתי מיוחד, בהובלה משותפת של אגף לעדות לא יהודיות
במשרד הפנים ושל עמותת בית מורשה, בנשיאות פרופ' בנימין איש שלום.
הפרויקט כלל תהליך של 10 מפגשים דו-שבועיים של קבוצת מנהיגות בין דתית מאזור הצפון, בערים מעורבות.
מטרת הקבוצה הייתה לייצר דיאלוג ושיח בין מנהיגים, החולקים מרחב גיאוגרפי זהה על מנת לקדם סובלנות
ולייצר כוח משימה, שיתערב בעת משבר אזרחי הקשור למתח הבין דתי, הקיים בערים משותפות.
המשתתפים ייצגו את הדתות השונות באזור חיפה והצפון: רבנים, כמרים, אימאמים, שייח'ים דרוזים ונציגות
בהאית ואחמדית.
הפרויקט היה ראשוני, חדש והוכתר כהצלחה. נוצר שיח כן, עמוק ומשמעותי בין המשתתפים, ההיכרות
העמיקה והמשתתפים כולם היו שגרירים לכל הפרויקט הבין-דתי, עתידי במרחב הצפון.
אנחנו מקיימים תהליך של הסקת מסקנות ביחס לפרויקט ומחשבה איך להפכו למניב תוצרים מעשיים, בדוגמת
פרויקטים שונים שייזמו המשתתפים.
לאור הצלחת הפיילוט אנחנו מתכונים לפתוח קבוצה נוספת בערים לוד, רמלה ויפו וייתכן שנפתח קבוצות
נוספות בעתיד במקומות נוספים.
את הפרויקט הנחו מר זיאד אבו מוך, ראש תחום מוסלמי באגף לעדות ונתנאל יחיאלי מטעם בית מורשה.
אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה המקצועי והערכי של עמותת בית מורשה בנשיאות פרופ' בנימין איש שלום,
שאף הרצה בפני המשתתפים באחד המפגשים ופרש את חזונו על החברה הישראלית כמכילה, נותנת מקום
ומייצרת השראה והפריה בין הדתות השונות.