ייעוד וייחוד

ביולי 2002 נתמנה משה (בוגי) יעלון לרמטכ"ל ה-17 של צה"ל. מיד עם כניסתו לתפקיד קבע את התחומים בהם עליו לקבל החלטות אסטרטגיות משמעויות והקים וועדות שיעסקו בנושא. אחת מהוועדות המטכ"ליות הללו עסקה בתחום החינוך. אל הוועדה הזו, הזמין הרמטכ"ל יעלון, את פרופסור בנימין (בני) איש שלום, מייסד ונשיא בית מורשה, כדי להציג את חוות דעתו על תחום החינוך בצה"ל ולהמליץ על כיוונים עתידיים.

באותה העת, חיל החינוך התמקד בעיקר בהסברה ובמתן שירותי תרבות ובידור לחיילי וחיילות צה"ל, וקיים פעילויות רבות ומגוונות בעלות אופי ספורדי ולא שיטתי. פרופ' איש שלום, הציע תפיסה חדשה למהות החינוך בצה"ל ובעקבות תהליך מעמיק של למידת הצרכים ודיון בפורום מטכ"ל, הוביל תוכנית חינוכית מקיפה בצה"ל, ובאחריות וניהול של חיל החינוך.

לתפיסתו, של פרופ' איש שלום, צה"ל מקבל חיילים בגילאי 18-21, הנמצאים בשלב קריטי של חייהם, ומעמיד אותם במבחנים קשים ביותר עד כדי הקרבת חיים ולעיתים בפני הצורך לפגוע בחייהם של אחרים. החיילים הצעירים מגיעים לשירות בלי הכשרה או כלים, להתמודד עם ההשלכות הערכיות, החינוכיות והנפשיות של השירות והלחימה בצבא, ועל-כן, על צה"ל לתת מענה חינוכי לצורך, מתוך אחריות הן לשלומם של החיילים והן למשימות הביטחון.

פרופ' איש שלום קבע כי, מכיוון ששנות השירות הן שנים מעצבות, יש להתייחס לשירות בצה"ל כתהליך חינוכי מתמשך, הן עבור המפקד והן עבור החייל. לכן יש צורך בבניית מערכת חינוכית מקיפה ושיטתית, אשר תפעל ותלווה את המפקדים והחיילים לאורך כל שירותם הצבאי, על יסוד רציונל חינוכי כולל. מתוך תפיסה זו נבעו העקרונות הבאים:

1. השירות בצבא כתהליך חינוכי כולל- השירות בצה"ל הינו תהליך חינוכי, המזמן הזדמנויות חינוכיות אין ספור, בשגרה ובחירום וכך יש להתייחס אליו. 
2. המפקד המחנך- הוא הדמות המרכזית המלווה את החייל והמהווה לו דוגמא ומופת, ועל-כן הוא נושא גם באחריות החינוכית ולא המבצעית בלבד. תפקיד המחנך הוא חלק בלתי נפרד מהאחריות הפיקודית. המפקד הוא הדמות שחיה עם החיילים, מובילה אותם במשימות ושולחת אותם אל מול פני הסכנה. ועל-כן גם על המפקד לקבל הכשרה חינוכית וערכית על-מנת שיוכל למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. 
3. יצירת רצף חינוכי- אם אנו תופסים את החינוך בצה"ל כתהליך חינוכי הנובע מרציונאל חינוכי ומתפיסה חינוכית מקיפה, הרי שתהליך זה צריך להיות מקיף ושיטתי מתחילת השירות ועד סופו. כלומר, שהתכנים, הפעילויות וההתנסויות החינוכיות שהחייל והמפקד יקבלו יהיה בהם מימד של רצף והמשכיות, של בניית נדבך על גבי נדבך. התכנים והמתודות יותאמו לשלב בו נמצא החייל (טירונות, קורס מ"כים, מ"פ וכיו"ב). 
4. ממלכתיות- התוכנית חייבת לאמץ קו וגישה ממלכתיים ולא לשקף סדר יום אידיאולוגי או פוליטי של מגזר זה או אחר בחברה הישראלית. יש לאתר את המכנה המשותף ולבנות עליו, מתוך גישה ממלכתית, את הפעילויות והתכנים שינתנו לחיילים, תוך רגישות לכל המגזרים שמהם מגיעים חיילים המשרתים בצה"ל. 
5. זהות וערכים – שני צדדים של אותו המטבע- בצה"ל משרתים חיילים עם זהויות מגוונות הבאים מתרבויות שונות, בדואים, דרוזים, יהודים, יהודים שאינם מוכרים על-ידי ההלכה, מהעיר, מהכפר, מהקיבוץ, מעיירות הפיתוח וכיו"ב. צעירים אלו מגיעים לצה"ל עם אידיאולוגיות שונות ומערכות ערכים שונות. על חיל החינוך לזהות את המכנה המשותף, הן בהיבטי הזהות והן בהיבטי הערכים, ועל יסודו לפתח ולבנות את התוכניות החינוכיות. זאת מתוך גישה מכילה, לא מקטבת, אך גם לא מטשטשת את הזהויות השונות. גישה פלורליסטית ומכבדת.

את חוות דעתו יחד עם העקרונות הנ"ל, הגיש פרופ' איש שלום לרמטכ"ל. לאחר אישור עקרוני נתבקש להציג הצעה מפורטת. בשלב זה ניסח פרופ' איש שלום וצוות בית מורשה, יחד עם הסגל הבכיר של חיל החינוך, את מסמך "ייעוד וייחוד", המהווה עד היום את הבסיס לתפיסה החינוכית של צה"ל. הרמטכ"ל יעלון, הגדיר אותו "כמסמך המכונן בתפיסת החינוך של צה"ל" והוא קיבל את האישור של פורום המטכ"ל.

בעקבות זאת הוקמו, "המחלקה לזהות יהודית ישראלית" בבית מורשה ו"המחלקה לזהות יהודית ישראלית יהודית" בחיל החינוך. המחלקה בבית מורשה הוקמה מתוך הכרח וצורך של חיל חינוך להיעזר בצוות יועצים ומנחים לפיתוח, כתיבה ויישום של תוכניות להכשרת מפקדים וכדי לסייע בהטמעת תוכנית "ייעוד ויחוד". 

במשך כמעט שלושה עשורים הפך צוות המחלקה ל"זהות יהודית ישראלית" בבית מורשה לשותף אסטרטגי של דרג הפיקוד הגבוה בחיל חינוך, ויחד עזר לפתח ולהטמיע תוכנית עבודה שנתית וסדרות הכשרה חינוכיות העוסוקןת בכשירות הערכית והחינוכית של מפקדי צה"ל (בכל הדרגים). בין התוכניות שפותחו עבור חיל חינוך ומג"ב ניתן למנות את: סדרת מחצבים, סדרת שליחות, האימון הערכי, אתגרי הבט"ש, ערכת חגים למפקד, סד"ח אתגרי, ערכים בלחימה, היום "שאחרי", "אתגרית לקראת התנתקות", בית מדרש למפקדים, "בשביל העצמאות", סד"ח לנגדים, סיב"ה, חוות השומר, דו-יומי סאלי"ם, מסע זהות ועוד.